איך מבוגרים יכולים לעזור?
המבוגרים יכולים למצוא לעצמם תמיכה נוספת או הכשרה על מנת להבין את תהליך האבל של עצמם ולהדגים תגובה בריאה לאובדן על ידי ביטוי של רגשותיהם וקבלת תמיכה. לרוב, ילדים לומדים איך להגיב על אובדן מהמבוגרים במשפחה.
ילדים עלולים להרגיש פחד וחוסר ביטחון משום שהם חשים באבל, בצער ובמתח שהאחרים שרויים בו ולחוש חסרי אונים להושיט עזרה. הם יצטרכו תוספת אהבה, תמיכה ומבנה קבוע לשיגרת היומיום שלהם.
כאשר מישהו שהם מכירים מת, ילדים בדרך כלל דואגים לגבי עצמם ולגבי אחרים שגם הם עלולים למות. הם צריכים לדעת מי יטפל בהם במקרה הבלתי סביר של מות שני ההורים.
לילדים יש חשיבה קסומה והם עשויים להאמין שהתנהגותם או מחשבותיהם יכולות לגרום למוות או לחזרה ממנו. הם זקוקים להסבר מתאים על סיבת המוות, תוך שימוש במונחים הנכונים כמו למות, מת, מוות. מינוח מעורפל וניסיונות לגונן עליהם מפני האמת רק יוסיפו בילבול. הימנעו ממונחים שמקשרים בין עזיבה, שינה או מחלה למוות. הקשיבו בתשומת לב לתגובת הילד.
אל תוציאו את הילדים בזמן שבני משפחה או חברים באים לנחם את המבוגרים האבלים. הימנעות או שתיקה ילמדו את הילדים שמוות הוא נושא שיש עליו טאבו. ילדים צריכים ללמוד להתמודד עם אובדן, ולא שיגוננו עליהם מפני האבל.
עיזרו לילדים לזהות, לקרוא בשם, לקבל ולבטא רגשות, על מנת למנוע מהם לפתח מגננות לא בריאות להתמודדות עם רגשות קשים. הציעו להם פעילויות, הן פיזיות והן יצירתיות, לצורך שחרור אנרגיות.
ילד עשוי לנסות להגן על המבוגרים המתאבלים ולנסות לקחת על עצמו תפקיד של מטפל, אבל ילדים צריכים לגדול באופן נורמלי בלי שיהיה עליהם עול של אחריות על מבוגרים.
אמונות דתיות אישיות יש לחלוק בזהירות. ילדים עשויים לפתח פחד או התנגדות כלפי האל שלוקח לשמיים מישהו שהם אוהבים וזקוקים לו.
לפעמים אי אפשר לזהות אבל של ילד משום שילדים מבטאים רגשות של אבל יותר בהתנהגויות מאשר במילים. רגשות של נטישה, חוסר אונים, ייאוש, חרדה, אדישות, כעס, אשמה ופחד הם נפוצים ופעמים רבות באים לידי ביטוי חיצוני בהתנהגות אגרסיבית משום שהילדים עלולים להתקשות בביטוי מילולי של רגשותיהם.
עיזרו לילדים להתמודד גם עם אובדנים אחרים. מוות של חיית מחמד הוא אובדן משמעותי לילד. צורת ההתמודדות האישית עם אובדן ועם אבל, מתחילה להתגבש בילדות וממשיכה לאורך שנות הבגרות.